מגילת איכה היא קינתו של ירמיהו, המתאבל על חורבן הבית הראשון. חכמים ראו אותה כמגילת הגלות כולה, המבטאת את קשיי כל הדורות. מדרש איכה הוא ארצישראלי, הוא מביא מסורת חיה על אירועי החורבן, נוקב בשמות אישים וצובע את העובדות בפרטים חיים ורוטטים. מצויים בו סיפורים על החורבן הראשון והשני, אך גם סיפורים רבים על גדולתה של ירושלים בימי בית שני, תפארתה וחוכמת תושביה.
המדרש עוסק בצער הגלות, אבל נושא עיניו אל הגאולה העתידה. הוא מוצא את שורשיה נעוצים כבר בתוך החורבן, המתגלה לא כאסון ועונש בלבד, אלא כמבוא לגאולה ויסוד לתקווה.
בספר הזה אנו מבקשים לערוך מסע במדרש קדום, וללמוד על סיבות החורבן והאחריות לו. מי שהחריב את המקדש אינו הבבלים או הרומאים אלא השכינה, ומי שאשם בו אינו טיטוס אלא עם ישראל. החורבן אינו בעיה לאומית בלבד אלא בעיה קוסמית ושמימית, כי לא רק העם גלה ממקומו, אלא גם השכינה.
המדרש מובא פה מנוקד, מתורגם ומחולק לפרקים. צוינו הבדלי גרסאות בולטים, ודברי חכמים מפורשים בלשון עכשווית, השווה לכל נפש, עם לקט מפירושיהם של גדולי הדורות עד אחרוני ההוגים.
accessibility
